זה מעורר בי בחילה מה שעשיתי

(אזהרת טריגר)

 

 

הסיפור שלי הוא כזה. עבדתי בזמנו בחנות למוזיקה ונורא נהניתי מהעבודה. אחד החלקים שאהבתי בעבודה הוא הצורה בה היא אפשרה לי לגשת בביטחון לנשים ובעצם להתחיל איתן. יום אחד נכנסה לחנות בחורה צעירה, מאוד יפה. התחלתי איתה וזה עבד, היא אהבה את הטעם שלי במוזיקה, צחקה מהבדיחות שלי ונתנה לי את מספר הטלפון שלה. יצאנו לשתי פגישות וכבר יכולתי להבין שהבחורה אחרי פרידה קשה מבן זוג לא הכי מפרגן, והיא לא במקום טוב בחיים. אבל אני, אני כ"כ שמחתי על כמה שהיא יפה. ידעתי גם כמה כולם מתלהבים שאני יוצא עם מישהי כ"כ יפה. בעצם זה בעיקר מה שעניין אותי. לקראת הדייט השלישי היא כבר הציעה שנקנה אלכוהול ופשוט נשב אצלי. שמחתי. מבחינתי ידעתי שזה אומר שיהיה סקס.
באותו ערב היא אכן באה אליי. ישבנו אצלי ודיברנו והיא הייתה נסערת מהרגיל. היא סיפרה לי שהיא עשתה משהו רע. אני, בראש שלי רק חשבתי כל הזמן "אל תפשל, אם תשחק נכון את המשחק אז עוד הלילה יהיה סקס, רק אל תפשל."
וככה ישר ניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שהכל בסדר איתנו, שאני בכלל לא חושב שיש לה בעיה עם עצמה… רק אמרתי וחזרתי שהכל בסדר איתנו. אחרי כל הדיבור שלי, שהעביר את המוקד של השיחה ממנה אלינו, היא אמרה שהיא חושבת שהיא בגדה בי. שאלתי אותה מה הכוונה.
היא סיפרה לי שהיה לה ערב צוות בעבודה והיא שתתה, הרבה. שהסיע אותה האחראי משמרת שלה הביתה. אחראי משמרת שכבר "הציק" לה, כלשונה. ידעתי כבר מסיפורים שלה שהוא מתחיל איתה לא לעניין, היום אני מבין שהוא לחלוטין הטריד אותה מינית. אותו בחור הסיע אותה הביתה, ובשלב מסוים עצר את האוטו. אין לי תיאור מדויק של הדברים אבל במילים שלה, "לא רציתי לשכב איתו בכלל, הוא כזה אפס. רק חיכיתי שזה ייגמר כבר. אני כל כך מטומטמת. לא הייתי צריכה לעלות איתו על האוטו".
כשאני מספר את זה לעצמי היום, הדם שלי קופא. אני די משוכנע שמה שהיא ספרה לי שם היה אונס. אונס שהיא לא הייתה מוכנה להודות שזה הדבר בפני עצמה. אבל היא הייתה נסערת. היא חשה ברע. ואני? אני רציתי לזיין. לא חשבתי בכלל. הרגעתי אותה שהיא בכלל לא בגדה בי, כי אנחנו לא מחוייבים. כאילו שזה בכלל משנה באותו רגע!! ניחמתי אותה. חיבקתי אותה. אבל דאגתי שזה יהיה חיבוק קרוב. ואכן היא נישקה אותי, ושכבנו. אבל באמצע, היא בכתה. והיא רצתה להפסיק. הפסקתי. ברור שהפסקתי. כאן זה נגמר.
אבל אני אוכל את עצמי על חוסר הרגישות, על איך לא הבנתי. בעצם יצרתי סיטואציה שאני לא חושב שהייתה לה בה בחירה חופשית. גרמתי לה לשכב איתי לילה אחרי מה שכנראה היה אונס. זה כ"כ מעוות.

זה מעורר בי בחילה מה שעשיתי.
(-) אנונימי

על הגבול בין המרחבים

(אזהרת טריגר)
הייתי רוצה להתייעץ אתכם לגבי שני סיפורים, שנמצאים על הגבול שבין המרחב הפרטי למרחב הציבורי.
הייתי שמח לקבל תגובה על כל אחד מהסיפורים בנפרד.

I. במקרים רבים בשל אופי הלבוש בארץ, ובמידה ועומדים בקרבת אישה, אם מסתכלים למטה, אפשר לראות דרך הרווח שבין החולצה לגוף חלק מהציצים שלה. יצא לי לא פעם, באוטובוס, בעבודה, ברחוב וכו', לעמוד ליד אישה זאת או אחרת ולהסתכל למטה לתוך החולצה שלה. תהיתי עם עצמי רבות – האם מדובר בחדירה לפרטיות שלה, או שמכיוון שהדבר נעשה במרחב הציבורי ולא הזזתי לה את החולצה או משהו והיא גם לא מודעת לזה, זה בסדר?

II. לפני מספר שנים טיילתי לי באחד מחופי הצפון. החוף היה סלעי ועם מפרצונים קטנים. באחד מהם ישב זוג צעיר כשהאישה ללא חלק עליון. התיישבתי לי במקום כזה שיכולתי לראות אותם, אבל אם הם לא בדיוק הסתכלו לכיוון שלי – הם לא ראו אותי. הוצאתי ספר והתחלתי לקרוא, כשמדי פעם אני מסתכל על הבחורה. בנוסף, הוצאתי מצלמה וצילמתי מספר תמונות של הבחורה חשופת החזה. ישבתי שם זמן מסויים עד שהגיעו אנשים נוספים שגרמו לזוג להתלבש וללכת. אני לא חושב שהזוג היה מודע לקיומי ולזה שצילמתי. את התמונות הורדתי למחשב האישי שלי וצפיתי בהן לפעמים. לאחר מספר שבועות מחקתי אותן מהמחשב.

חשוב לי לציין שלא הפצתי את התמונות ולא העליתי אותן לרשת. מאותו יום תהיתי האם זה שישבתי שם והסתכלתי לאותה בחורה על הציצים, ושצילמתי אותה – היה בסדר? מצד אחד זה הגוף שלה, ומצד השני היא הורידה חזייה במקום ציבורי כשהיא מודעת לזה שמישהו עלול לראות אותה כך.אשמח לשמוע את דעתכם, הן של הגברים  -האם הם מכירים או עשו דברים דומים, והן של הנשים – גם את דעתכן באופן כללי וגם אם הייתן בסיטואציה כזאת מהכיוון של האישה?

הייתי צריך לצעוק עליו

(אזהרת טריגר)
כשהייתי ילד ההורים שלי שלחו אותי לסאמר סקול באנגליה.

מכיוון שהם שלחו אותי לשם לבד, התחברתי עם עוד שני ילדים בגילי (13-14 אם אני זוכר נכון) שבדומה אליי, לא היו ערסים או סתם אנשים ממש מגעילים.

אחד משני הילדים האלו היה טיפה מוזר. היתה לו נטיה להדק את התחתונים שלו על אזור המפשעה ולהבליט את הזין והביצים שלו סתם ככה ולהתלהב מזה שהוא מצליח להזיז אותם.
אני בטוח שכמעט כל ילד קטן חקר את הדברים הללו אבל באופן קצת יותר פרטי.

בכל מקרה, באחד הימים של הטיול נסענו כל הקבוצה (שכולה הורכבה מישראלים) באוטובוס, לבקר באיזה מוזיאון או משהו בסגנון וישבנו אני ואותו ילד אחד ליד השני. בספסל מולנו באוטובוס ישבה אחת הילדות בקבוצה לבדה וישנה. אותו חבר החליט לשלוח את היד שלו ולמשש לה את החזה דרך החולצה. הוא עשה את זה. היא התעוררה ולא בדיוק הבינה מה קורה, לקח לה שניה להתעשת ואז היא קראה למדריכה וסיפרה לה שהוא נגע לה בחזה. המדריכה הגיעה ושאלה את אותו חבר אם מה שקרה נכון. הוא שיקר ואמר שלא. אחר כך היא שאלה אותי אם מה שקרה נכון.

אמרתי לה שלא.
הילדה התעצבנה ועברה מקום.

לא הייתי צריך לשקר. הייתי צריך לצעוק עליו שלא יחשוב בכלל לגעת בה סתם ככה. אבל לא עשיתי את זה.

פחדתי מעט להישאר בלי חברים בשאר הטיול.
זה לא יקרה עוד פעם.

(-) תומר

אזרתי "אומץ"

(אזהרת טריגר)

 

גדלתי בבית דתי בלי אחיות ומכיתה ז' למדתי בבית ספר בלי בנות. לקראת גיל 14 או 15 בערך התחלתי לשים עין על בת דודה שלי שהייתה שנתיים בערך מתחתי בגיל. כשהיא הייתה מגיעה אלינו לביקורים בחגים עם משפחתה, הייתי כל הזמן מטריד אותה ומנסה להציץ לה בלי ידיעתה. לילה אחד כשישנו בחדר כל הבני דודים ניסיתי לנגוע בה. היא בטח שמה לב והתנגדה אבל לא דיברה ושיחקה אותה ישנה.
פעם אחרת כשהיינו לבד אזרתי "אומץ" ושמתי לה יד על התחת. הייתי בלתי נסבל וגועלי.

הייתי כל כך סוטה שאפילו ניסיתי לנגוע בדודה שלי (האמא שלה).

זה לא הגיע לדברים יותר גרועים אבל אני משוכנע שזה גרם לבת דודה שלי הזאת המון קשיים ובעיות, בפרט בגיל ההתבגרות ובפרט במצבה המשפחתי שהיה סבוך באותה תקופה.

כמובן שבאותה תקופה העמדתי פני צדיק תמים והצביעות הזו הולכת איתי עד היום, אני לא מסוגל להפסיק להתחזות.
אני מאוד מצטער על התנהגותי הזאת. עד היום אני מפחד להקים משפחה או להיות בקשר עם משפחתי הקרובה כדי לא להגיע למצב כזה שוב. אני מכיר את עצמי ויודע שאני מסוגל לכל מעשה שפל.
אני גם רוצה להתנצל על מעשיי ולא יודע איך.

(-) איתי

משום מה שלחתי יד

(אזהרת טריגר)
כשהייתי בכיתה ו', הייתה ילדה בשם ש', שכל הזמן השפילה אותי. יום אחד נמאס לי מהיחס שלה והתעצבנתי. משום מה שלחתי יד לכיוון המפשעה שלה ונגעתי בו לשניה, והיא בכתה.

עד היום אני מתבייש בזה. אפילו באותו רגע, כשהיא החלה לבכות ושיחקתי אותה לא אשם, התביישתי.

(-sooti)