הייתי עיוור

הסיפור שלי קצת שונה, ואני לא יודע עד כמה הוא מתאים לקונספט כאן באתר. אבל בעולם מתחדש, ובמערכות יחסים, בעיני בסופו של יום, הכל מתחבר עם הכל.

אז הכרתי בחורה, אחרי שנתיים של רווקות, היא היתה, בלי שום ספק, הבחורה הכי יפה שאי פעם הייתי איתה, היא היתה צעירה ממני ב5 שנים, כשאני הייתי אז בן 24.
זה התחיל ביופי שלה, אבל מהר מאד, מדייט לדייט, התקרבנו בטרוף, זה לא לקח יותר מכמה פגישות, להבין שאנחנו רוצים להיות ביחד.

דברים הלכו די טוב, למרות שצצו לאט לאט המון בעיות, ששנינו, מסיבותינו, בחרנו להדחיק ולא להתייחס אליהן.
היא נפרדה ממני אחרי חצי שנה שהיינו יחד. ושם התחיל הבלאגן.

היא לא ממש הסבירה, ואני מאד רציתי הסברים, הייתי עיוור, רציתי רק לשמוע למה, ולדעת למה, למרות שכל הסיבות היו מונחות לי מול העיניים, וזה היה דיי ברור.

עברו חודשיים, שבהם היא התרחקה ממני לחלוטין, יש להגיד שלמדנו באותה אקדמיה באותו זמן. ואז נפגשנו במסיבה של מכרים משותפים.
זה היה אפילו דיי נחמד, דיברנו קצת, חייכנו, אבל הג'וק לא יצא לי מהראש. בשלב מסוים כשהיא חזרה מהשרותים, פגשתי אותה במסדרון של הקומה, אמרתי לה שאני רוצה לדבר איתה, והיא אמרה לא. אמרתי בבקשה, רק תדברי איתי שניה, והיא אמרה לא. היא התחילה להתרגז, היא הסתכלה עלי במבט נורא מוזר. מבט שלא הכרתי. היא ניסתה לעבור אותי, אבל אני , בלי לגעת בה, רק בלעמוד מולה, חסמתי את דרכה, כבר על זה אני מתחרט בטרוף.. היא המשיכה להגיד שנמאס לה, ושהיא רוצה שנדבר רגיל, ושאין על מה לדבר. היא שוב ניסתה לעבור, וחסמתי אותה שוב, ואז היא דחפה אותי, כבר לא חסמתי אותה, רק אמרתי לה, בבקשה תדברי איתי רגע, והיא הלבישה לי סטירה, הייתי שיכור לגמרי, והיא סחית לגמרי. הסטירה לא כאבה, ואמרתי לה, תירגעי, תדברי איתי שניה! והיא הלבישה לי עוד אחת, זה כבר כאב קצת, מהעצבים חסמתי את דרכה שוב, והיא הלבישה לי עוד סטירה. בשלישית, האינסטינקט שלי נכנס לתמונה, והיא קיבלה סטירה בחזרה, לא חזקה במיוחד, אבל "הוגנת".
הפכתי לבן, זזתי מייד ונצמדתי לקיר, והיא ברחה משם.. סיפרה לאנשים במסיבה שהרבצתי לה. ואני כמובן בבושת פנים הלכתי משם.

אבא שלה שלח לי הודעה מספר ימים אחר כך, אמר שהוא חושב לקרוא למשטרה. הכל נהיה בלאגן אחד גדול. והיא מאותו ערב נורא, נעלמה מחיי לתמיד.
עברה שנה מאז, אני מרגיש נורא עדיין, מאד נורא שהרמתי יד על בחורה. אפילו יותר, כי היא מעולם לא קיבלה את ההתנצלות שלי. כמה שניסיתי.

הסוגיה פה שונה במקצת. מה שאני מנסה להעלות פה, זה עניין החרטה על מעשה רע, האם באיזה שהוא שלב ניתן לסלוח לעצמך על טעות שעשית, אמנם לא מדובר במין, אבל באלימות, שאני תוהה, מה גבולה והגדרותיה, בתוך היחסים שבין גבר לאישה.

תהליך החברות של בנים דפוק לחלוטין

(אזהרת טריגר)

נתחיל ממוסר ההשכל – כל תהליך החיברות המיני של בנים הוא דפוק לחלוטין, מכל הבחינות.

בגיל 13-14 (בערך) הייתי בביתו של חבר הילדות הכי טוב שלי, וכהרגלנו אז אוננו ביחד. נמשכתי אליו מאוד. יותר נכון – נמשכתי לזין שלו, שהיה מאוד יפה וגם יותר גדול משלי.

באותה פעם (לא זוכר איך הגענו לזה) אני הייתי על הגב והוא אמר "בוא נעשה כמו שהמבוגרים עושים". הוא הציע שאני אמתח את הזין שלי אחורה בין הרגליים שלי והוא ישכב עליי ויתחכך במפשעה שלי.

באותה תקופה לא העזתי להגיד משהו בניגוד לדעתו, אז הסכמתי. היה בזה משהו מרגש, אבל בדיעבד זה בוודאי היה ניצול. אגב, כל הזמן הוא היה עם עיניים עצומות ולא הסתכל עליי. באיזשהו שלב התנועות המהירות שלו הכאיבו לי ואמרתי לו שכואב לי, אבל הוא אמר לי לא להפריע ושהוא תיכף גומר. ואז הוא גמר עליי (החוויה המינית הראשונה שלי, בעצם). רציתי להתקלח ולהתנקות, אבל הוא נכנס למקלחת שלו קודם ונתן לי לשבת בחוץ כשהזרע שלו מתייבש עליי.

מה שבאמת מעציב אותי בדיעבד זה שכל הסיפור גירה אותי ובלבל אותי מאוד, גם אחרי שנים.

והייתה גם פעם אחרת, קצת אחרי, שמתוך סקרנות רציתי לגעת בזין שלו. הוא הסכים שאני אעשה לו נעים, וכשקירבתי את הראש כדי להסתכל מקרוב, הוא אמר "כן, תמצצי לי" (שוב, בעיניים עצומות) ודחף את הראש שלי לכיוון. זה לא היה לגמרי בכוח, אבל הוא גרם לי לעשות את זה וגם לבלוע בסוף, ועוד שאל אותי מה אני חושב על הטעם.
מאז התקרית הזו, הוא די התרחק ממני, והיום אנחנו בנתק מוחלט.

(-) עידן

ניסיתי להניח שהיא פשוט דביקית

אני יוני, השתחררתי לפני שנה מהצבא ועם השחרור החלטתי לעבור לגור בתל אביב. אני לא ארחיב על עצמי יותר מדי. הסיפור הולך כך. יום אחד צלצלה אלי מישהי שאני לא מכיר והציגה את עצמה כמירי מגרעין כלשהו ושאלה אם היא יכולה לישון אצלי. אני לא מכיר את מירי, אבל מתוך כך שהיא צלצלה ושאלה דבר כזה הנחתי שהיא מישהי אחרת שאני מכיר מהגרעין הזה. זה ממש לא מאורע מיוחד או בלתי רגיל בחיי. בתור דירה של פורשי וחברי תנועה עוברים אצלנו הרבה אורחים שמגיעים מכל קצוות הארץ לישון במרכז כי בבוקר הם צריכים להיות איפשהו, לכן בלי יותר מדי היסוסים אמרתי לה שכן – אם לא אכפת לה שבערב אני נמצא במסיבת פורים במכינה שאני עובד בה. אפילו הזמנתי אותה למסיבה. מאותו רגע היא התחילה להטריד אותי בסמסים קצת מוזרים. אם זה בטוח בסדר שהיא תבוא למסיבה, אם היא לא תרגיש לא קשורה, אם היא תוכל לישון איתי בחדר, כי היא מתביישת מהדיירים האחרים… התחלתי לחשוד שהיא מתכננת משהו, אבל לא קרה לי אף פעם משהו כזה והיא לא מכירה אותי אז שכנעתי את עצמי שאני מדמיין. אמרתי לה שהשותפים האחרים לא יהיו ושאני עסוק בעבודה כרגע, אז אין לי זמן כל כך לחשוב ולענות. מאותו רגע סיננתי כי באמת הייתי בעבודה. כעבור כמה שעות נזכרתי שחבר ממש טוב שלי אמור לבוא אלי היום לישון (מקרה דומה – צריך להיות במרכז בבוקר וכו' וכו'). שלחתי לה סמס והיא המשיכה עם תגובות מוזרות דומות: "לא נעים לי", "אולי אני אשן איתך"… במהלך היום ניסיתי גם לברר מי זאת, וכל מה שהצלחתי לגלות זה שהיא שמנה ונמוכה. לא הצלחתי להיזכר, אבל הבנתי שזאת לא מי שחשבתי בהתחלה. עדין, זה לא שינה הרבה. לא היה אכפת לי שהיא תתארח אצלנו.

הגיע הערב. התחפשתי לקראת המסיבה ויצאתי. פגשתי אותה בדרך והלכנו יחד למסיבה. פתיחת הערב היתה בהופעות מצחיקות ובמהלך כל האירוע היא נמרחה עלי בצורה מטרידה למדי, בייחוד ביחס לזה שחניכים במכינה שאני עובד איתם יומיום נמצאים שם ורואים. ממש לא זרמתי איתה והייתי קשה וקריר. מדי פעם גם רמזתי לה שזה לא מתאים כי יש פה חניכים שלי, וחשבתי שבתור מדריכה היא תבין אבל לא נראה שהיא רצתה כל כך להבין. במסיבה עצמה היא די הציקה לי כי לא היה לה נעים והיא רצתה ללכת. כשהיא הלכה לשירותים אחד החברים שלי משם אמר לי "יוני, ברור לך מה היא רוצה?", השבתי בתמיהה "מה כן?…". עדין לא האמנתי, ויותר מכך לא האמנתי שאני עלול לזרום ספציפית איתה. המסיבה המשיכה. שתיתי הרבה והיא ממש ניסתה לשדל אותי לזה, אבל שתיתי בלי קשר אליה. לקראת סוף המסיבה הגיע החבר שלי וישב בצד עד שהחלטנו לצאת שלושתנו. הלכנו יחד ובבית אמרתי לה שתרגיש חופשיה להתקלח, לאכול וכל מה שמתחשק לה. סידרתי לה מזרון בחדר של שותף חסר שישן על שני מזרוני יחיד על הרצפה, הבאתי לה מגבת ויצאתי עם החבר לסיבוב. גם כדי לדבר רק שנינו וגם כי קיוויתי שהיא תלך לישון בינתיים.

היינו כמה שעות בחוץ וכשחזרנו היא באמת ישנה בחדר וחבר שלי גם הלך לישון בחדר אחר, כמובן. אני נשארתי ער עוד קצת וישבתי על המחשב. פתאום שמעתי אותה קוראת לי. התעלמתי. היא קראה לי שוב. באתי לחדר שלה והיא שאלה אם אני יכול לישון איתה בחדר כי לא נעים לה. אמרתי לה שאני לא רוצה. היא התחננה ואמרתי לעצמי שאם היא מתחננת ככה כנראה שהיא באמת רוצה את זה בתמימות ולא כדי שיהיה משהו. התארגנתי על המזרון השני והלכתי לישון. פתאום היא התחילה ללטף לי את העורף. אני לא ידעתי כל כך מה לעשות. הייתי עייף גמור, הייתי שיכור ובאופן קצת דוחה זה היה נעים. ניסיתי להניח שהיא פשוט דביקית כמו שהיא היתה עד עכשיו ושאם אני אמשיך לשדר קרירות היא תעזוב מתישהו ותירדם. אבל היא המשיכה ולצערי היא ידעה איפה ללטף וגם שלחה יד לתחתונים. הראש שלי רץ עם כל מני מחשבות: "מה אכפת לך? אבל היא מגעילה! מישהי מתחילה איתך ואתה לא מסכים? כן! לא מכיר אותה ואיכס! אף פעם זה לא קרה לך וככה אתה זורק הזדמנות? הרגע נפרדת מחברה שלך תן לעצמך לנוח! יש לה ציצים כאלה גדולים אף פעם לא היית עם מישהי עם ציצי כזה! והיא שמה את הידיים שלי עליו ולוחשת לי להרגיש… קיצר זרמתי עד שהיא ניסתה לנשק אותי. אולי בעצם היו שם כמה נסיונות. זה הרגיש קצת כמו תמנון שמנסה לאכול אותי ואני הסתתי את הפנים, מה גם שזה היה ממש גבול כי באמת רק נפרדתי מחברה שלי, ולבזות את השפתיים שלי בסיטואציה כזאת זה ממש מוגזם. הדפתי אותה הצידה ואמרתי לה שאני לא רוצה ושתתן לי לישון. הבעיה היתה שהייתי ממש חרמן מכל זה ואני לא יודע אבל כשהיא עשתה רושם של רדומה התחלתי למשש אותה קצת. אני מניח שגם חום הגוף מבעד לערפל של התשישות משך אותי למרות הכל, במיוחד כי הייתי רווק. היא התעוררה והתחילה שוב לזרום ואני הרגשתי ממש דפוק שאני התחלתי את זה שוב. אחרי כמה דקות קמתי והלכתי לישון על הספה בסלון. הרגשתי מגעיל אבל נרדמתי די מהר.

בבוקר היא קמה ביחד איתי וניסיתי להיות יחסית נחמד אבל להסתלק ממנה מהר. במשך שבוע שבועיים אחרי כן הרגשתי הכי דוחה בעולם. רציתי להשרות את עצמי במקלחת ולהסתבן בלי הרף. אבל בסך הכל למדתי מהסיפור הזה על עצמי. אני שמח שזה קרה משום שעכשיו אני יודע אילו דברים עולים בי מול הרצון בסיטואציות שכאלה. אני מבין שיש לי קושי גדול להגיד "לא" לסקס בתור בן. אני מבין שזה קיים לי גם עם בנות שאני אוהב ושפשוט לא בא לי לשכב איתן ברגע מסוים או בכלל. זו היתה מעידה קלה שלא נפגעתי ממנה מדי ולימדה אותי קצת יותר לשלוט בעצמי ולבחור את מה שאני רוצה ויעשה לי טוב.